רשב"ם על פסחים ק״י א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על פסחים ק״י ע״א:ו׳ רשב"ם על פסחים ק״י ע״א:ח׳ »

1 ישמח משה פתח ↗

ונקדים דלפעמים מדבר הוא לשון מנהיג, כמו דבר אחד לדור סנהדרין ח' ע"א, וכמו אשימם דוברות בים מלכים א' ה כג ה"ט, וכמו וה' מדבר קדמיהון בעמודא דעננא ביממא, תרגום שמות יג כא. והנה איתא במסכת פסחים דף ק"י ע"א בענין שתיית הזוגות, ר' חסדא ורבה בר' הונא דאמרי תרווייהו שלום לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף. ופירשו רש"י ד"ה שלום והרשב"ם ד"ה שלום שלום תיבה השביעית היא לישא ה' פניו אליך וגו' במדבר ו כו, אם שתה ששה ושתה השביעי מצטרף לבטל הזוגות, אבל לא לרעה שאם ישתה כוס שמיני אחריו, אין שמיני מצטרף על השביעי להזיק, וסברא היא כיון שברכן בשלום שהיא תיבה שביעית, אין שום היזק בעולם, עכ"ל. לכך ליתא לסכנתא דזוגות משביעי ולהלן, דתמיד השביעי מצטרף לטובה ולא לרעה, דהשביעי היא בחינת שלום. ועל פי זה יתבאר המדרש הנ"ל, ששמע משה בהמשכן קול הדר, קול נאה וכו', שהוא מורה על עת רצון ושמחה והוד והדר לפניו, והבין מזה כי נסתלק הזעם ונשכח החטא עגל, אך דאג וחשש לפי זה שלא יהיה נשכח גם כן מעשה סיני, דלפי העולה על הדעת זה תולה בזה, כמו שעלה על דעת כנסת ישראל כמ"ש לעיל. והיינו דאמר אף שזה טוב שנשכח אותו החטא, מכל מקום עכשיו אשמעה מה ידבר האל ה', האל ה' דייקא, דהיינו בהשתלשלות כי ישכח ח"ו מעשה סיני, וממילא דיופסק מדריגות פה אל פה. והיינו דמפרש המדרש ולמה, ר"ל למה יהיה עכשיו בהשתלשלות, ואמר מפני שעד שלא הוקם המשכן היא היה תחרות וכו' מפני העגל, ועכשיו נשכח, לכך חישב דיהיה נשכח גם מעשה סיני על ידי זה. אמר לו הקב"ה משה שלום אני מדבר, ר"ל אני מנהיג בבחינת שלום דלטובה מצטרף ולא לרעה, הכי נמי השכחה היא לטובה ולא לרעה שישכח מעשה סיני ח"ו. ונקדים כי פירשו קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת תהלים קמה יח, דהלומד תורה שנקראת אמת, כמו שדרשו רז"ל במסכת ברכות דף ה': אמת זו תורה שנקראת אמת, שנאמר משלי כג כג אמת קנה ואל תמכור, הוי כקורא כביכול להקב"ה שיבא אליו, דהקב"ה ואורייתא חד הוא, דהוא רצונו ורצונו הוא והתורה הוא רצונו של השי"ת, ולכך אמרו רז"ל אבות פ"ג מ"ב אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה השכינה עמו. והיינו קרוב ה' לכל קוראיו, היינו קוריהו כאדם שקורא לחבירו שיבא לפניו, ועל דרך שפירשו רז"ל במסכת פסחים דף ב' ע"א ויקרא אלקים לאור יום בראשית א ה, דלאו שם האור יום, רק קריה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא, ופירש רש"י ד"ה ופקדיה קרא כמלך שקרא לעבדיו שיבא לפניו, ולאו קריאת שם הוא, עיין שם. הכי נמי האי קריאה כקריאה שיבא אליו איירי, ואמר שבאמת השם קרוב לו שבא תיכף, רק דוקא לכל אשר יקראוהו באמת, היינו בהתורה כי אין לך דבקות בו ית"ש יותר מעסק התורה, עד כאן. וממילא דאם השי"ת קרוב דהישועה קרובה, כי כאשר ידבק החלק בכל, יעשה בכל כרצונו. ויובן מזה דאם היה ח"ו נשכח מעשה סיני וחשיבת קבלת התורה לישראל, לא היה הישועה קרובה. וגם ידוע אמרם תנחומא נשא ט"ז מתחלה נתאוה הקב"ה שיהיה לו דירה בתחתונים כמו בעליונים, ולא נגמר המכוון רק בשעת מתן תורה וירד ה' על הר סיני שמות יט כ, ועיקר הדירה בתחתונים הוא על ידי התורה, ועיין במ"ש באור החיים בפרשת סוטה, ואם היה ח"ו נשכח מעשה סיני, לא היה דירתו בתחתונים ולא היה שוכן אתנו. ועל פי זה יתבאר המדרש, כי מקודם לא היה שמחת משה שלימה במה שהבין שנשכח מעשה העגל, כי היה לו דאגה על זה שישכח גם מעשה סיני ח"ו, אבל עכשיו ששמע כי הזכירה רק לטובה ולא לרעה, שמח. וזה דברי המדרש באותו שעה שמח משה ואמר אך קרוב ליראיו ישעו כנ"ל, דקרוב ה' לכל קוראיו, כיון שלא ישכח מעשה סיני ומתן תורה במקומו, אם כן הרי התורה ניתנה לנו ולא בשמים היא, אם כן הרי קרוב לנו ישעו כנ"ל, וגם לשכון כבוד בארצינו, שיהיה לנו דירה בתחתונים כיון שלא נשכח מעשה סיני. ועל זה אמר ר' יהושע בן לוי מגוף הפרשה אנו למדין זאת, כי למעלה מן הענין כתב וישם לך שלום, ואחר כך ויהי ביום כלות משה וגו', למדרש סמוכין שבמעשה המשכן נתכפר עון העגל, כמו דכתיב שמות ל טז ונתת את כסף הכפורים, היה בבחינת שלום שהרע נשכח והטוב נזכר כנ"ל.

2 פסחים פתח ↗

רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״שָׁלוֹם״, לְטוֹבָה — מִצְטָרֵף, לְרָעָה — לֹא מִצְטָרֵף. אֲבָל שִׁיתָּא יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת.

7 שלום - תיבה שביעית היא דכתיב ישא ה' וגו' לטובה מצטרף אם שתה ששה ושתה השביעי מצטרף לבטל הזוגות:

8 אבל לא לרעה - שאם ישתה כוס שמיני אחריו אין שמיני מצטרף על השביעי להזיק וסברא הוא כיון שבירכן בשלום שהוא תיבה שביעית אין שום היזק בעולם

« רשב"ם על פסחים ק״י ע״א:ו׳ רשב"ם על פסחים ק״י ע״א:ח׳ »